התחדשות עירונית בקנה מידה שכונתי שונה מפרויקט המתמקד בבניין יחיד. היא דורשת הסתכלות על הרחובות, התשתיות, מבני הציבור, המסחר והתעסוקה כחלק ממערכת אחת. כאשר כמה שימושים מתוכננים יחד, ניתן לבחון לא רק את מספר הדירות אלא גם את הקשר שלהן לסביבה העירונית הקיימת. מתחם צור שלום בקריית ביאליק הוא מקרה מתאים לבחינת הגישה הזאת, משום שהתכנון המוצג במקורות כולל מגורים לצד תעסוקה, מסחר ומבני ציבור.
קבוצת רסידו, שפרדי רובינסון מוצג כמייסדה וכמנכ״לה, מקדמת באמצעות לנדקו פרויקטים של התחדשות עירונית בכמה ערים בישראל. הדיון במתחם צור שלום מאפשר להבין מהם המרכיבים העיקריים בתכנון שכונה מתחדשת, כיצד עירוב שימושים משפיע על אופי המרחב, ומדוע נדרש תיאום בין גורמים רבים עוד לפני תחילת הביצוע.
התחדשות של שכונה ולא רק של מבנים
בפרויקט נקודתי אפשר להתמקד במבנה, במגרש ובחיבור הישיר שלהם לרחוב. בפרויקט שכונתי התמונה רחבה יותר. תוספת מגורים משנה את מספר המשתמשים בדרכים, במוסדות הציבור ובשירותים המקומיים. לכן תכנון כזה צריך להתייחס במקביל לנגישות, לתנועת הולכי רגל, לתחבורה, למרחבים פתוחים ולמיקום שימושים שאינם למגורים.
הגישה השכונתית אינה מבטיחה תוצאה מסוימת מעצם היקפה. היא כן יוצרת מסגרת שבה ניתן לבדוק את הקשרים בין רכיבי המרחב לפני שמתקבלות החלטות מפורטות. במקום לראות כל בניין כיחידה נפרדת, התכנון בוחן כיצד כמה מבנים ושימושים מתחברים לרצף עירוני אחד. זהו הבדל משמעותי במיוחד בשכונות ותיקות, שבהן התשתיות והרחובות כבר פועלים ומשרתים קהילה קיימת.
מתחם צור שלום בקריית ביאליק
לפי עמוד ההתחדשות העירונית של קבוצת רסידו, מתחם צור שלום בקריית ביאליק נמצא בתכנון וכולל מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור. העמוד מציג את המתחם כאחד מכמה פרויקטים שמקדמת לנדקו בתחום ההתחדשות העירונית. הנתונים הללו מתארים את מסגרת התכנון, ולא מצב של פרויקט שהושלם.
הצירוף בין שימושים שונים מאפשר לבחון כיצד אזור מגורים יכול להשתלב בפעילות עירונית רחבה יותר. מסחר עשוי לספק שירותים יומיומיים בקרבת הבית, תעסוקה יכולה להוסיף פעילות בשעות היום, ומבני ציבור נדרשים כדי לתת מענה לצרכים קהילתיים. השאלה המרכזית אינה רק אילו שימושים נכללים בתוכנית, אלא כיצד ימוקמו זה ביחס לזה וכיצד יחוברו לרחובות ולשכונות הסמוכות.
בהקשר של פרדי רובינסון, מתחם צור שלום משתלב בתמונה רחבה יותר של פעילות קבוצת רסידו בנדל״ן ובתשתיות. עם זאת, נכון להציג את הפרויקט לפי המידע הפומבי הקיים: מיזם בתכנון, המשלב כמה רכיבים עירוניים ושדורש המשך עבודה תכנונית ותיאום עם הגורמים הרלוונטיים.
תשתיות ותנועה כחלק מהתכנון
כאשר שכונה עוברת שינוי רחב, תכנון המגורים הוא רק חלק מן המשימה. נדרשת בחינה של מערכות מים וניקוז, דרכי גישה, תחבורה ציבורית, שבילי הליכה, חניה ומרחבים ציבוריים. כל אחד מן הנושאים האלה משפיע על האופן שבו תושבים קיימים ועתידיים משתמשים במרחב.
תכנון תשתיות מוקדם מאפשר לזהות מגבלות ולהתאים אליהן את שלבי הפרויקט. הוא גם מסייע להבחין בין צרכים מקומיים של המתחם לבין מערכות עירוניות רחבות יותר. בקריית ביאליק, כמו בכל עיר קיימת, פרויקט חדש אינו פועל בחלל ריק. הוא מתחבר לרשת רחובות, לשירותים ולשכונות שכבר קיימות, ולכן ההשתלבות במרקם העירוני היא חלק מהותי מן הדיון.
הניסיון הרב-תחומי של קבוצת רסידו
פרדי רובינסון מופיע בפרופיל קבוצת רסידו ב-Duns100 כמייסד וכמנכ״ל הקבוצה. לפי הפרופיל, רסידו נוסדה בשנת 1964 ותחומי פעילותה כוללים ייזום למגורים, התחדשות עירונית, פיתוח וניהול נדל״ן מניב, תכנון, ניהול ופיקוח הנדסי וביצוע תשתיות.
רשימת התחומים הזאת רלוונטית לפרויקט שכונתי מפני שהיא מדגימה את מגוון המערכות שצריכות להיפגש בתהליך. ייזום, תכנון, תשתיות ופיקוח אינם שלבים מנותקים. הם משפיעים זה על זה, ולעיתים שינוי באחד מהם מחייב התאמה גם באחרים. פעילות רב-תחומית אינה מחליפה את תפקידם של הרשויות, המתכננים והיועצים, אך היא מספקת מסגרת ארגונית שמרכזת כמה תחומי עיסוק הנחוצים לפרויקט מורכב.
קריית ביאליק בתוך הדיון על הפריפריה
במאמר שפורסם ב-TheMarker Labels מוצגת התחדשות עירונית בפריפריה כנושא בעל משמעות עירונית וקהילתית, ומתחם צור שלום מוזכר כאחד הפרויקטים שמקדמת לנדקו. העמוד משמש מקור להצגת העמדה המקצועית של הקבוצה ולתיאור הפרויקטים שהיא בחרה להציג.
המקרה של קריית ביאליק מדגים מדוע הדיון בפריפריה אינו מסתכם בהוספת דירות. בערים שמחוץ למרכז נדרשת לעיתים בחינה רחבה של שירותים, תעסוקה, תחבורה ומרחבים ציבוריים. פרויקט הכולל כמה שימושים מאפשר להעלות את הסוגיות האלה כבר בשלב התכנון ולבחון אותן כחלק מאותה מסגרת.
מבט מסכם על מתחם צור שלום
מתחם צור שלום מציג תכנון להתחדשות עירונית בקנה מידה שכונתי, עם שילוב של מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור. המידע הפומבי מתאר פרויקט שנמצא בתכנון, ולכן נכון להתייחס אליו כאל מהלך מתפתח ולא כאל תוצאה מוגמרת.
עבור פרדי רובינסון וקבוצת רסידו, המתחם הוא חלק מפעילות רחבה יותר בתחומי הנדל״ן, התשתיות והתכנון. עבור הדיון המקצועי, הוא מספק דוגמה לאופן שבו חידוש שכונה מחייב לחבר בין שימושי קרקע, תשתיות ומרחב ציבורי. הפוטנציאל של הגישה טמון ביכולת לבחון את השכונה כמערכת אחת, תוך שמירה על הבחנה ברורה בין החזון התכנוני לבין השלבים הנדרשים עד למימושו.
