כשמתמודדים עם פרסומים פוגעניים או כשרוצים לדעת מה מותר ומה אסור לכתוב, חשוב להכיר את החוק הישראלי בנושא. החוק מגדיר בצורה ברורה מהי לשון הרע, אילו הגנות עומדות לרשותכם ומה ניתן לעשות כשנפגעים מפרסום. לכן, אם אתם שוקלים להגיש תביעה או רוצים להבין את הזכויות שלכם – הכרת הכללים היא הצעד הראשון. אז כדי שתוכלו לשמור על הזכויות שלכם, ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב לגבי מה נחשב לשון הרע.
מהי ההגדרה המשפטית של לשון הרע?
ההגדרה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמם הטוב של אנשים, ולצד זאת לשמור על חופש הביטוי במסגרת גבולות ברורים. לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא פרסום העלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
- לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
החוק אינו דורש שהפרסום יהיה שקרי כדי שייחשב ללשון הרע, וזו נקודה שחשוב להכיר לפני שמגישים תביעת לשון הרע או מתמודדים עם תביעה כזו. כלומר, גם פרסום אמיתי עשוי להיחשב ללשון הרע אם הוא עונה על אחד מהקריטריונים.
המצבים שבהם פרסום נחשב לשון הרע
בתי המשפט פירשו את ההגדרה שבחוק וקבעו כמה מצבים עיקריים שבהם פרסום עשוי להיחשב ללשון הרע. המצב הנפוץ ביותר הוא פרסום שפוגע במעמדו החברתי של אדם – למשל, כשמכנים מישהו "חסר מוסר" או "נוכל". באופן דומה, גם ייחוס מעשים שליליים לאדם מסוים, כמו האשמה ב"גניבה" או ב"רמאות", נכנס להגדרה. מצב נוסף שחשוב להכיר, ושנתקלים בו הרבה בביקורות באינטרנט, הוא פגיעה ביכולתו המקצועית של אדם. למשל, כתיבה שרופא מסוים "רשלן" או שעורך דין "אינו מכיר את החוק" – עשויה להיחשב ללשון הרע. גם ביזוי אדם על רקע שייכותו לקבוצה מסוימת, כמו התבטאויות פוגעניות על בסיס לאום, דת או מין, נכלל בהגדרה. חשוב לדעת שגם רמיזות עקיפות עשויות להיחשב ללשון הרע, כל עוד ברור למי מתייחסים – גם מבלי שציינו שם מפורש.
מהם התנאים לקיומה של עוולת לשון הרע?
יסוד הפרסום
כדי שתתקיים עוולת לשון הרע, לא מספיק שנאמרו דברים פוגעניים – החוק דורש שהם גם "פורסמו". סעיף 2 לחוק קובע שפרסום כולל כל אמצעי: דיבור, כתיבה, תמונה, סרטון, ובמיוחד – פרסום ברשתות חברתיות. התנאי המרכזי הוא שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. בעידן הדיגיטלי, כמעט כל פוסט או שיתוף ברשתות חברתיות עונה על הגדרת "פרסום". בתי המשפט אף קבעו ששיתוף של פוסט פוגעני נחשב לפרסום חדש, כך שהאחריות חלה גם על מי ששיתף את התוכן.
יסוד לשון הרע
כדי לקבוע אם פרסום מהווה לשון הרע, בתי המשפט מפעילים את "המבחן האובייקטיבי" – כלומר, כיצד אדם סביר היה מבין את הפרסום. לא הכוונה של המפרסם היא שקובעת, ולא התחושה של הנפגע, אלא הפרשנות שהציבור הרחב היה נותן לדברים. כחלק מכך, בית המשפט בוחן את הפרסום בהקשרו המלא – הרקע, הנסיבות והמשמעות המשתמעת. למשל, שימוש בסימני שאלה או באמוג'י מחייך לא בהכרח מבטל את האופי הפוגעני של פרסום.
מהן ההגנות מפני תביעת לשון הרע?
הגנת אמת הפרסום
החוק מכיר בכך שישנם מקרים שבהם יש הצדקה לפרסום, גם אם הוא עלול לפגוע בשמו הטוב של אדם. ההגנה המרכזית נקראת "אמת דיברתי", והיא מעוגנת בסעיף 14 לחוק. כדי להשתמש בהגנה הזו, צריכים להתקיים שני תנאים יחד: הפרסום חייב להיות אמיתי, והוא חייב להיות בעל עניין ציבורי. לא מספיק שפרסמתם עובדות נכונות – עליכם להראות שהייתה הצדקה ציבורית לפרסום המידע.
הגנת תום הלב
לצד הגנת האמת, סעיף 15 לחוק מגדיר מצבים נוספים שבהם פרסום מוגן, בתנאי שנעשה בתום לב. ההגנה חלה, בין היתר, על פרסום במסגרת יחסי עבודה, הגנה על עניין אישי כשר, ביקורת על יצירה ספרותית או אמנותית, הבעת דעה על התנהגות של מי שמכהן בתפקיד ציבורי, ותלונה שהוגשה לרשות מוסמכת. החוק קובע גם שפרסום ייחשב כאילו נעשה בתום לב אם המפרסם לא התכוון לפגוע מעבר למידה הסבירה, האמין באמיתות הפרסום, והפרסום לא חרג ממה שהיה נדרש.
איך תובעים בגין לשון הרע?
התביעה האזרחית
מי שנפגע מלשון הרע יכול להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט. אחד הדברים הייחודיים בתביעות מסוג זה הוא שהחוק מאפשר לקבל פיצוי כספי גם בלי להוכיח שנגרם נזק בפועל. סעיף 7א לחוק קובע שבית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ואם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע – הפיצוי עשוי להגיע לכפל הסכום. לגבי לוחות הזמנים – יש להגיש את התביעה תוך שבע שנים ממועד הפרסום. וכשמדובר בפרסום שנשאר באינטרנט לאורך זמן, התקופה נמנית מהמועד שבו הפרסום הגיע לידיעת הנפגע.
המסלול הפלילי
מעבר לתביעה האזרחית, לשון הרע עשויה להוות גם עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר. במסלול זה, הנפגע יכול להגיש קובלנה פלילית פרטית ישירות לבית המשפט, מבלי לעבור דרך המשטרה או הפרקליטות. ההבדל המרכזי מהמסלול האזרחי הוא שבהליך פלילי נדרשת רמת הוכחה גבוהה יותר – יש להוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ושהגיע לשני אנשים לפחות מלבד הנפגע. לכן, מסלול זה מתאים בעיקר למקרים חמורים שבהם הפרסום היה זדוני במיוחד.
איך נמנעים מלשון הרע ברשתות החברתיות?
כללים לפרסום בטוח
בעידן הרשתות החברתיות, חשוב לדעת כיצד להתבטא מבלי להיחשף לסיכון משפטי. לכן:
- הימנעו מהאשמות ישירות – במקום לכתוב "הוא נוכל", נסחו את הדברים כדעה אישית, למשל: "לדעתי ההתנהגות שלו לא הייתה הוגנת".
- השתמשו בביטויי דעה – ניסוחים כמו "אני חושב ש…" או "לדעתי…" עשויים לספק הגנה מסוימת.
- הקפידו על דיוק עובדתי – אם אתם מציגים טענה כעובדה, ודאו שהיא נכונה ומבוססת.
- שקלו את הצורך הציבורי – לפני שאתם מפרסמים, שאלו את עצמכם האם יש הצדקה ציבורית לפרסום.
מה לעשות אם דורשים מכם למחוק פרסום?
אם מישהו פנה אליכם בדרישה למחוק פרסום בטענה שהוא מהווה לשון הרע, מומלץ לפעול בשלבים. ראשית, בחנו את הפרסום בצורה אובייקטיבית – האם הוא אכן עלול להיחשב פוגעני? אם יש ספק, שקלו למחוק אותו. לעומת זאת, אם אתם סבורים שהפרסום מוצדק ואמיתי, בדקו האם יש בו עניין ציבורי שמצדיק את השארתו. בכל מקרה של ספק או איום משפטי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
שאלות נפוצות
האם קללות או גידופים נחשבים לשון הרע?
לא בהכרח. בתי המשפט מבחינים בין ביטויי עלבון כלליים לבין האשמות קונקרטיות. אמירה כמו "טיפש" או "מעצבן" בדרך כלל לא תיחשב ללשון הרע, אך האשמה ספציפית כמו "גנב" או "שקרן" – כן עשויה להיחשב ככזו.
האם שיתוף פוסט פוגעני נחשב לפרסום לשון הרע?
כן. נקבע בעבר ששיתוף של תוכן פוגעני ברשתות חברתיות נחשב לפרסום חדש, והאחריות חלה גם על המשתף. לעומת זאת, לחיצה על "לייק" בלבד ככל הנראה אינה נחשבת לפרסום.
מה ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה?
שני המונחים משמשים לעתים לסירוגין. עם זאת, יש הרואים בהוצאת דיבה סוג ספציפי של לשון הרע – כזה שבו מפרסמים טענה שקרית במטרה מכוונת לפגוע.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת לשון הרע?
תביעת לשון הרע כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים ממועד הפרסום. כחלק מכך, אם מדובר בפרסום מתמשך, כמו פוסט שנשאר ברשת, התקופה נמנית מהיום שבו הפרסום הגיע לידיעת הנפגע.
האם ניתן לתבוע על תגובה בפייסבוק או בוואטסאפ?
כן. תגובות, הודעות ופרסומים ברשתות חברתיות או באפליקציות מסרים נכנסים להגדרת "פרסום" בחוק, ולכן תגובה פוגענית בפייסבוק או הודעה בקבוצת וואטסאפ יכולות לשמש בסיס לתביעת לשון הרע.
האם ניתן לתבוע גם כשהפרסום אמיתי?
כן. גם פרסום אמיתי עשוי להיחשב ללשון הרע. אמיתות הפרסום מהווה הגנה רק אם היה בו גם עניין ציבורי. כלומר, אם פרסמתם מידע אמיתי אך פרטי שאין בו עניין לציבור – אתם עדיין עלולים להיתבע.
לסיכום
כפי שראינו, התשובה לשאלה מה נחשב לשון הרע נוגעת לכל מי שמפרסם תוכן או נפגע מפרסום – ברשתות החברתיות, במקום העבודה או בכל מסגרת אחרת. לצד ההגדרות, החוק הישראלי גם מספק כלים ברורים להגנה על השם הטוב שלכם ומגדיר מתי פרסום מוגן. בסופו של דבר, הכרת הזכויות שלכם בתחום הזה היא צעד ראשון חשוב לשמירה עליהן.
